אומרים שהזמן החשוך ביותר הוא תמיד רגע לפני עלות השחר.
אך האור הראשון מפציע, הם מקווים לעתיד טוב יותר.
היה לי חלום שאנחנו נפגשים שוב, בפעם הראשונה.
בבוקר בו הרוח משנה את כיוונה ומעניקה לנו זווית ראיה חדשה.
שינוי אפשרי אם נשנה את עצמנו.
אם נתאחד ודרכינו יצטלבו.
כולנו חלק מנפלאות העולם.
יש לי חלום שליבנו נפתח ואנו מתחילים להבין,
שאין לנו זכות להרוג אותך, להתעלל בך.
יש לי חלום להתעורר בעולם בו אנו משליכים את האטימות שלנו,
ליבנו נעור, חמלה מנחה את הפעולות שלנו.
עולם שבו אנו מפסיקים להשתמש בעורם כביגוד,
עור שעד לא מזמן הרגיש את השמש והרוח.
עבורנו זו בסך הכל ארוחה, רק רגע קט.
עבורם אלה החיים עצמם.
ממסדרונות של בתי מטבחיים עזובים,
תנו לחופש לשלוט.
זהו שיר הלל לחופש,
האזינו לצליליו.
They say it’s always darkest just before the dawn.
But the first light sparks, they hope for a better tomorrow.
I have this dream, in which we meet again, for the first time.
A morning on which the wind turns, and hands us new perspectives.
Change is possible, if we change ourselves.
If we converge and our paths cross each others.
We are all wonders of this world.
I have this dream, in which our hearts open up and we begin to understand that we don’t have the right to kill you, to torture you.
I have this dream, in which we discard our callousness, our hearts awake, compassion determining our actions.
A world in which we stop making clothes out of their skin, which not too long ago felt sun and the wind.
For us, it’s only about a meal.
Just a moment.
For them, it’s about life itself.
From the halls of abandoned slaughterhouses, let freedom ring.
This is an ode to freedom, listen to its sound.
למידע נוסף:
– איך מתחילים את השינוי המתבקש