תגובות של אנשי חינוך ואקדמיה להרצאה המטלטלת של גארי יורופסקי שהתקיימה באוניברסיטת ג’ורג’יה טק בקיץ 2010 וכבר הצליחה לשנות את אורח חייהם של עשרות אלפי אנשים בישראל.
“לפני כמה חודשים החלטתי ללכת בעקבות בתי ולהתנזר מבשר. |
“הרצאתו של גארי יורופסקי היא ארוע חד פעמי. |
“מוזר, חשבתי, אפשר היה לומר על כל מי שמתאר זוועות שעברו עליו, שהוא “משפיע על אנשים באופן קיצוני”. יורופסקי אכן מתאר בפרטים מצמררים את מה שראה בבתי מטבחיים, בלולים, בדירי צאן ובחוות בקר, אך הרי גם ניצולי שואה (להבדיל אלפי הבדלות, חייבים כמובן לומר) שמגיעים לבית הספר מדי שנה ביום השואה, כוללים בהרצאותיהם “תכנים קיצוניים”, שעלולים לזעזע את מאזיניהם הצעירים רכי הנפש. אלא אם כן ההבדל נעוץ בין זוועות העבר לבין זוועות ההווה. בין שואה שהיא נחלת העבר, לבין שואה שמתרחשת בהווה. אולי קל יותר לעכל זיכרון, מאשר לעכל מציאות שעוד אפשר לשנות.” “האיסור שהוטל על גארי יורופסקי לתאר בבית ספרו של בני ובבתי ספר נוספים אליהם הוזמן, את הזוועות שאנחנו מעוללים לבעלי חיים חסרי אונים, חמור לא פחות מאיסור דמיוני על ניצולי שואה לתאר את מה שעבר עלהם במחנות המוות. מבחינתי, שואה הולכת ונמשכת של בעלי חיים היא נוראה ואיומה כשואת בני אדם. אלה יצורים חיים ואלה יצורים חיים. אלה התענו ואלה מתענים. שם העולם עמד מנגד, וכאן העולם עומד מנגד. בעיני, אין הבדל בין סבל לסבל. ההבדל היחיד הוא, שאת שואת בעלי החיים אפשר להפסיק. הזעם המניע את גארי יורופסקי לחבל בחווֹת עינויים ובמעבדות תפלצתיות נובע מאותו רגש קדוש שהניע לוחמי צדק וחופש לאורך הדורות לפעול למען חלכאים ונדכאים בני המין האנושי. |
“לפני שלושים וחמש שנים ילדתי את בתי הבכורה. האחות בבית החולים אמרה שכדאי “להוסיף לה חלב פרה” ולא רק להניק, “כי את לא אינדיאנית”. שאלתי את רופא הילדים אם חלב פרה טוב או רע. הוא ענה: חלב פרה מצוין. לעגלים.”נזכרתי בסיפור הזה כשראיתי את ההרצאה, ועיניהן הטובות, החכמות והעצובות של הפרות האמהות שתינוקיהן נעקרים מהן באכזריות ובאטימות לא משות מאז ממחשבתי. ונכון, כל תינוק יעדיף לשחק עם ארנבת ולאכול תפוח. והלוואי שהעולם יחזור להיות קצת יותר תינוק.” |
“ההרצאה המטלטלת הזאת ממחישה את אשר קראתי בספרו של פטרסון “כל יום הוא טרבלינקה” (ציטוט חלקי ממשפט של הסופר בשביס זינגר שאמר כי “ביחס לבעלי החיים, כל בני האדם הם נאצים וכל יום הוא טרבלינקה.“).”כבישי ארצנו מלאים משאיות המובילות פרות שמספרים צרובים על גבן, מלאים משאיות כלובים שתרנגולות דחוסות בהם עד מחנק. ואנחנו, עם שעבר שואה – רואים את המראות ומשהו השתבש בנו, כאילו לא באותו הדבר מדובר, כאילו יש הבדל בחומר החיים שממנו כולנו, בני אדם וחיות, עשויים. ברגע שילדיכם מתחילים להבין ש”עוף” זה התרנגולת מספרי הילדים שלהם, וש”בשר” זו הפרה מהספר שעושה “מו” – זהו הזמן לעורר את הנקודה הרואה שהופכת אצל רוב בני האדם לנקודה עיוורת, עם הזמן.” |
“אני לא חושב שאפשר לשכנע אדם שרוצה לאכול בשר להפסיק לאכול. אבל אני מאמין שיש אנשים שרצונם מבוסס על אי ידיעה בנוגע למשמעות, למובן הפשוט, של המילה “בשר” (או “ביצה” וכו׳). ההרצאה הזו חשובה מפני שהיא יכולה לעזור להגדיר באופן מדויק יותר את המילים האלה. ההרצאה מבקשת מאיתנו רק דבר אחד: לקבל החלטות על בסיס הבנת המציאות. רק החלטות כאלה הן החלטות של רצון חופשי באמת.” |
“גארי יורופסקי הוא דמגוג משכנע מאוד לא רק משום שהוא צודק, אלא גם משום שבהרצאה יחידה של שעה הוא מצליח לסקור בתמציתיות מערך שלם של טיעונים מדעיים, בריאותיים, אקולוגיים וקולינריים, והחשוב מכול – טיעונים מוסריים ורגשיים נחרצים ומעוגנים היטב.”ההשלכות המוסריות והאחרות של אכילת מזון מן החי הן הרי דבר מזעזע כל כך, שהדבר היחיד שמצליח לקיים את התעשייה הזו הוא עיוורון-מרצון של הלקוחות שלה. זה דבר משונה, להתעקש לא לדעת דבר כה מהותי לגבי חיי היומיום שלנו במובן הכי פשוט ומיידי שלהם. וזו בדיוק החשיבות של ההרצאה הזו: הרצאה פוקחת עיניים, שמשמשת גם תזכורת טובה לכוח המוסרי של ההימנעות ושל ההתנגדות. “הודות למקורות מידע כאלה – ועם מידה סבירה של נחישות ושל רצון טוב – אפשר לקוות שכבר בעשורים הקרובים אכילת מזון מן החי תיראה לנו מקוממת, מזעזעת ובלתי מתקבלת על הדעת לא פחות מאשר עבדות או מילת נשים.” |
“לפעמים אנשים מרגישים שכשמדברים נגד אכילת בשר תוקפים אותם אישית. אם אפשר לסגת לרגע מהתחושה הזאת ולהקשיב באמת, הרי שלפני הדיבור המאשים נמצאת התחינה שהולכת מסוף העולם ועד סופו ולא נשמע קולה – ולא בקולו של האדם שמדבר נגד אכילת הבשר- כי אם ציוץ געיה ופעיה הנשמעים בכל רגע ורגע מפיות בעלי החיים, אפרוחים טלאים ועגלים, תרנגולות ואווזים, עיזים וכבשים. |
“כוחה של ההרצאה של גארי יורופסקי נעוץ בכך שהיא מצליחה להציב סימני שאלה מטלטלים על מה שנתפס בעינינו כ’מובן מאליו’ וכסדר ה’טבעי’ של העולם. היא חושפת את האמת המכוערת והאלימה שמאחורי תכולת הצלחת שלנו, ואת המשמעויות (המוסריות, הבריאותיות) של אכילה יומיומית של אכזריות ומוות. אבל יש פתרון קל ופשוט: טבעונות! אין לי ספק ששינוי בפרקטיקה היומיומית הזאת, אכילה, הוא הדרך לעולם טוב וצודק יותר.” ראו גם: “טבעונות. עכשיו.“
|
“גארי יורופסקי עושה עבודת קודש בהסרת מחסומי הראייה המונעים מאתנו לראות את הקרבנות – בעלי החיים – ולהזדהות עם סבלם. הרצאתו הזכירה לי את קביעתו של הרב שמשון רפאל הירש, שאין יצורים בעולם הזקוקים להגנה מפני אכזריותם של בני האדם כמו בעלי החיים. נראה לי הוגן שכל אדם הצורך מוצרים מן החי יכיר את התהליך שבאמצעותו המוצרים הללו (כולל איברים כרותים ומשוספים של בעלי חיים) מגיעים לצלחתו ולקיבתו. אני מודה שכטבעונית סברתי שיש לי צידוק מוסרי להסיט את המבט, מפעם לפעם. אם תפתחו את לבכם – זו עשויה להיות הרצאה משנת חיים בעבורכם, אולי ההרצאה החשובה ביותר שיצא לכם לשמוע.” |
“ההרצאה הזאת היתה המשך טבעי מבחינתי למאמרו המכונן של דיוויד פוסטר וואלאס “קחו בחשבון את הלובסטר“. במאמר וואלאס תוהה כיצד יכולים בני האדם לבשל לובסטרים חיים במים רותחים ולהיוותר אדישים לסבלם. הוא שואל מהו סבל, הוא שואל מהו מוסר, הוא מציג מנגנון מסחרי-כלכלי המבוסס על אדישות האדם לסבל, הוא מבקש למצוא מעט חמלה. וואלאס חותר תחת ההיררכיות המקובלות של שווה יותר (האדם) ושווה פחות (החיה), של שולט ונשלט. |
“הרצאה שמעוררת הרבה מחשבה.” |
פרומו מתוך ערב ההוגים “מדברים מהפה” שהיה ב- 20 ביולי 2012 במועדון לבונטין ת”א:
יש לברך על כל הרצאה ומידע שיגרמו לציבור הרחב להיות מודע יותר לאמת לגבי תעשיית הבשר, החלב והביצים, ולגבי הסבל הבל-יתואר והלא-הכרחי שאנו גורמים למיליארדי בעלי חיים. לכן יש לקוות שיותר אנשים יחשפו להרצאה הזו.”